קיימת הטריטוריה הציבורית, במדרכות בעיקר

 ציטוט מתוך ספרה של ארנה גולן
ילדה של קיבוץ, עקד, 2012, ע' 34-35

there was the public territory, mostly on the pavements

A quote from Arna Golan, A Kibbutz Child, Eked Publishing, 2012, pp. 34-35

ינג, קולז' כביש (עם צלב), חפצי-בה 2013

(סימון רשלני חדש של פס חנייה על שטח המכבסה הישנה, לא רחוק מ'המכבסה חדשה', כיום הקניונית)

YNG, Road collage (with a cross), Heftzi-bah, 2013

(A somewhat clumsy new car park mark, on the place where the old laundry stood, not far from the ‘new laundry’ which is now a small supermarket).  

ינג, קולז' כביש (קילקול שורה) 1,2 , חפצי-בה 2013

(מראה מגרש חנייה חדש מאחורי בית הכנסת העתיק 'בית אלפא', קרוב למסעדת דגים 'דג-דגן')

הסתננות היתולית של הקולז' למערך סימון חנייה 'מקלקלת את השורה' בכך שמסתירה את הפס המאוזן.

YNG, Road collage (disorder) 1,2, Heftzi-bah 2013

A view of a new car park behind the ancient synagogue Beit Alfa, near the fish restaurant Dag-Dagan.

Here in a light humorous tone, the collage ‘infiltrates’ the road marking, causing a ‘dis-order’ by hiding the horizontal line.  

קולז' כביש (קילקול שורה) חושף רוח היתולית ומעלה אצלי את הזכרון של 'לא להיות כמו כולם'. המכונה הקיבוצית כבשה את נתיניה כדי להביאם לאחדות שיוויונית כביכול מטשטשת גבולות. מי שהעזה להיות קצת אחרת שילמה מחיר יקר, הוצאה מהחברה, היתה 'לא מקובלת', או זכתה לכינויים כגון 'רגישה מידי', 'לוקחת ללב', 'מתבודדת', 'אסטרונאוטית' ועוד. 

Road collage (disorder) reveals a humorous sensibility and evokes a memory of being ‘not like the others’. The kibbutz system demanded equality and unifying behaviour from its members and children. This system supressed individuality and difference. The one who dared to be different ‘paid a high price’ by being ‘not accepted’, or stigmatized as ‘too sensitive’ and by being called derogatory nicknames.   

ציטוט מארנה גולן, ילדה של קיבוץ, עקד, 2012

'וכיוון שמיום היוולדנו חונכנו ב"משפחת הקיבוץ", היינו לא רק נתונים בידיהם המחנכות של כל החברים, אלא שהם גם ביקשו "לאפות" אותנו כבצק שבמטבח, הנלוש בידיים מנוסות, מושם בתבנית האחידה ונאפה – לטובתו הוא ולטובת הקיבוץ – כלחם האחיד והמשובח.' שם, ע' 32.

A quote from Arna Golan, A Kibbutz Child

‘Since from the day that we were born we were educated in the “kibbutz family”, we were not only at the hands of all the members, but they wanted to “bake” us like a dough in the kitchen, kneaded by experienced hands, placed in a baking tray and being baked – for his own good, as well as the kibbutz’s – as an excellent, unified bread.’ There, p. 32. [My translation. YNG].